הסוגיה המשפטית
עסקינן במקרה בו בעל הנכס הרשום בלשכת רישום המקרקעין – נפטר, ויורשיו מעוניינים להירשם כבעלי זכויות תחתיו מכוח צו ירושה או צו קיום צוואה שהונפק מאת רשם הירושות. בבואם לבצע את הרישום בלשכת רישום המקרקעין, הם מגלים להפתעתם כי הנפטר נרשם כבעל זכויות בנסח הטאבו, מבלי שנרשם מספר זהותו.
סוגיה זו נפוצה בעיקר בנכסים שרישומם בוצע בשנותיה הראשונות של המדינה, כאשר פקידי הרישום לא הקפידו על רישום זכויותיו של בעל נכס ביחד עם תעודת הזהות שלו במרשמי לשכת רישום המקרקעין.
במקרה כזה, יש צורך לקשר בין בעל הנכס הרשום בנסח הטאבו לבין מספר זהותו, ולהוכיח לפקיד הרישום כי אחד הם.
הרציונל
רישום בטאבו הנו הלכה למעשה שיקוף מצב זכויות בעלות או חכירה בנכס, ועליו יכול להסתמך כל אדם, כאשר רישום זה הוא פומבי ומתפקד כמעין תעודות זהות של נכס.
רישום מהימן ומדויק עשוי לצמצם, ואף למנוע, גניבה וזיוף בעלות בנכסים. משכך, כאשר קיים רישום בעל נכס ללא מספר זהות, יש לפעול מול פקיד הרישום ולהוכיח לו כי בעל הזכות הרשומה הוא גם בעל מספר הזהות.
כלים לפתרון הסוגיה
על מנת להסדיר רישום כאמור לעיל, יש להציג בפני פקיד הרישום ראיות מקוריות מאת רשויות המדינה הקושרות בין מספר תעודת הזהות לבין בעל הזכות הרשומה (האדם שנפטר), זאת באמצעות שטרות מכר, אישורי מיסים, ובנוסף יש להמציא שני תצהירים – האחד, תצהיר היורש הטוען לרישום הזכויות על שמו, והשני של אדם זר שיצהיר מידיעה אישית על זהות הנפטר ועל זיקתו לנכס.
מובן כי ככל שעובר הזמן, בני אדם נפטרים ומסמכים היסטוריים הופכים קשים לאיתור. עובדה זו עשויה להקשות על יורשים להוכיח זיקה ובעלות על הנכס באותם מקרים בהם הבעלות או החכירה בנכס נרשמו ללא תעודת זהות.
בשל מורכבות ההוכחה, ונוקשות נהלי לשכת רישום המקרקעין, לעיתים עולה צורך למצוא פתרונות יצירתיים ואפיקי פעולה חלופיים על מנת להביא לתוצאה הרצויה – הסדרת רישום מספר תעודת זהותו של בעל הנכס שנפטר, על מנת לאפשר את רישום זכויות יורשיו תחתיו.
זכויות יוצרים משרד עורכי דין י. דנאי.